.
.
השבוע התחלתי לנגן שוב בגיטרה שלי ..
כשאני עצובה -אני מנגנת,
כשאני שמחה -אני מנגנת.
כאני עצבנית-אני מנגנת,
כשאני מאוהבת-אני מנגנת..
שמתי לב שבעזרת הגיטרה שלי אני מתנתקת מהמחשבות שלי !!
אני ועצמי וכולי ועורקיי ומחשבותיי שקועים בנגינה ובעוצמה של כל אקורד!
אני מרגישה חופשיהה..
מה שבזמן האחרון אני לא מרגישה !!
אני מרגישה כבולה למשהו ..
למשהו?
למישהו?
לחיים? למוות?
אני באמת לא יודעת ,אני רק מרגישה כבולה..
יש כאלה שיגידו שאני כבולה לעצבות כי אני לא רוצה להאמין שטוב לי..
יש כאלה שיגידו שאני סתם חושבת מחשבות...
אבל אני אומרת לכם.. אני כבולה למשהו...!!
אתם מכירים את התחושה הזו שפתאום באמצע הרחוב .. אתם מרגישים את המבטים של הסובבים אותכם
,ואז אתם מרגישים פתאום את הכובד של הנעליים ?
את זה שהרגליים בקושי מצליחות לזוז ??
זה מה שקרה לי היום ואתמול ושלשום....
מה קורה לי?!?!
