למה הכל אני צריכה להסביר שמונים פעם?
למה אנשים לא מבינים את ההומור שלי ומפרשים הכל לעצבים?
אני תמיד צריכה להרגיש מטומטמת?
למה אני צריכה את זה ?
את ההרגשה הזו שכולם רואים אותי בתור טיפוס עצבני ואני בעצם בכלל לא כזו!!
אני ילדה חייכנית ושמחה וגם אם כואב לי אני מחייכת
וגם אם אני ניפגעת אני ממשיכה כרגיל,
כמובן שבלב אני בוכה ונרקבת ואת הרגשות האמיתיים שלי אני שומרת לבלוג!!
אבל זה ממש לא סיבה לראות אותי בצורה שאני לא !
פשוט נשבר לי מזה !!
אני רוצה לחיות את החיים שלי ושאחרים ישלימו עם מי שאני ולא ישפטו אותי על כל שטות שאם הם היו רואים בהתחלה הם היו מבינים שזה בכלל לא ככה.
עד שהיום הזה התחיל טוב, פתאום הייתה לי תפנית נוראית..
אני מרגישה פשוט רע!- וזה רק בוקר עכשיו!!!
מקווה שלכם יש יום טוב יותר משלי.
אם כן ספרו לי אולי זה יעודד אותי קצת D:
מברבוש :-**
;){kind=link}