כמה זה קשה , לראות את האהבה שלך מתמוטטת לך מול העיניים.
כמה זה כואב , שאתה אוהב ולא אוהבים אותך בחזרה.
כמה זה מעציב , כשכל הכוחות נגמרים ואנחנו רוצים להתקדם אבל הלב שלנו התקבע והנביט שורשים!
כמה זה הורג , כשהראש מבין בדיוק מתי צריך לשחרר אבל הלב עוצר אותך מלעשות צעד !!
כמה זה מחשל, כשבוגדים בך .כמה זה מתסכל, כשהראש והלב במלחמה מי מהם צודק...
כמה זה הרסני , להקשיב לשמועות ולהמשיך להפיץ אותם !!
כמה זה שובר , כשאתה מצפה שילחמו עלייך ובמקום זאת מוותרים עלייך כאילו לא הייתי כלום.
כמה זה פוגע, כשהאהוב/ה שלך מאוהבת באחר/ת .
כמה זה כל זה יחסי , כמה כל זה פוצע אותך במהלך החיים
- כולנו שבורים מבפנים ,
כולם הרוסים ולכולנו יש לב מרוסק מתחת לכל השכבות של ההגנה!!
הלב שלי מרוסק ,שבור, הרוס, פגוע מנופץ ,מפוצץ ,מתוסכל, כאוב, עצוב ובעיקר מחושל !!!
כמה אפשר לנפץ לב של בנאדם ?
כמה חראות אפשר להיות לבנאדם ?
כמה אפשר לשבור כבוד של בנאדם?
למה להשפיל?
למה לבגוד?
למההה???
אז הסיפור שלי, התחיל מדהים -
כל אחת הייתה רוצה כזה סיפור!!
הכל התחיל כשהכרנו בפעם הראשונה ...המבט שלו שבע את לבי ,
הרגשתי מחושמלת , הרגשתי מרחפת ..
היינו אמורים להופיע יחד !!
התקרבנו מאוד באותה התקופה ...
הוא היה מתוק ומקסים ובעיקר בחור מעניין ומרתק !
הרגשתי איתו אמיתית .
כל היום היינו מדברים , הוא החמיא לי והצחיק אותי , הוא נתן לי להרגיש מיוחדת !
אחרי שבוע בערך הכרנו כבר ממש טוב אחת את השני וידעתי עליו פשוט הכל !!
הוא היה אצלי והלכנו יחד עם החברים לטייל קצת ,
התבודדנו מדי פעם ודיברנו .
לקראת הערב הוא בא אליי הביתה וישבנו בחדר שלי ,
וכשנהיה כבר מאוחר הוא היה צריך ללכת אז ליוויתי אותי לדלת ,
כשנתנו חיבוק פרידה - הוא נישק אותי .
לאחר מכן דיברנו ואז קבענו שאנחנו ביחד !!
במשך חודש ניפגשנו מספר פעמים בשבוע ,
היו מריבות אך לא הרבה בכלל - בשבילו ויתרתי על הדבר שהכי רציתי בחיים שלי ,
"אני מוכנה לותר על הכל ! "- כך אמרתי לעצמי מיד יום לפני שנרדמתי.
ולאחר שלושה שבועות מדהימים שהיינו נפגשים אצלי .
הוא כבר התחיל לסנן אותי , הוא לא ענה להודעות שלי , וכל הזמן הוא נתן לי תירוצים .
ביום שהיה לנו חודש , הוא סינן אותי ולא התקשר אליי
- בבוקר הוא שלח לי הודעה אבל יותר מזה , כלום.
לא התראנו באותו יום , לא דיברנו - באותו ערב , כעסתי עליו ברמות והתחלנו לדבר בהודעות , ממש רבנו !!
אחרי שהשלמנו הכל המשיך גרוע ,
ביקשתי ממנו הפסקה ביחסים שלנו !
ולאחר יומיים קבעתי איתו שניפגש לדבר על הכל !!
קבענו אצלי בביהס בשעה חמש מכיוון שבשש היו לי חזרות לטקס סיום השנה .
לפני שיצאתי מהבית שלחתי לו הודעה שאני יוצאת , כשהגעתי לביהס ישבתי והכנתי לעצמי מה אני הולכת להגיד לו .
חיכיתי שם - חום איימים - אמצע יוני , לבד בביהס ..
חיכיתי שם עם בטן מתהפכת מחכה לטלאפון ממנו!
חיכיתי וחיכיתי והוא לא הגיע , הוא לא הודיע ולא דאג לעדכן אותי שהוא מתכוון לא להגיע !!
הרגשתי מושפלת , הרגשתי חסרת כבוד , חסרת ערך .. זרקתי אותו באותו היום ופשוט לא דיברתי איתו יותר !!
לאחר שלושה ימים של צלצולים ללא הפסקה ,
של הודעות שלא מפסיקות להגיע ...
הסכמתי לדבר איתו , הוא ביקש והתחנן שנחזור ,
אז אחרי שהייתי ממש קפואה אליו התרככתי וחזרנו .
במשך יומיים אחרי שחזרנו הוא לא התקשר אליי , לא שלח הודעות ובקושי ענה לשלי .
התרגזתי כל כך , חרב עליי עולמי ונפלו עליי השמיים!
כל הדברים שאמרתי לו,
כל מה שדיברתי איתן עלייהם הוא לא הבין ולא תיקן ,
פשוט מאוד זרקתי אותו בהודעה כי זה מה שמגיע לו !!
הוא התעצבן עליי ופשוט התחיל לרדת עליי ולזרוק לי דברים שסיפרתי לו בפרצוף ..
לא דיברתי איתו ואני כנראה שגם לא אדבר..!!!
הסוף !!!!!
זהו , זה הסיפור הקטן והפוגע שאני עברתי !
כמה עצוב שהעולם הזה נברא ככה ...!
אז.. ספרו לי .. קרה לכם??!!
חפרתי אהה חחח העיקר שנהננו D:
;){kind=link}